חשבו כמה תצברו אם תפקידו סכום קבוע כל חודש, בתוספת ריבית שנתית, לאורך תקופה נתונה.
כמה תחסכו אם תפקידו סכום קבוע כל חודש
FV = PV × (1+r)^n + PMT × [((1+r)^n − 1) / r]
PV — סכום פתיחה (אם יש). PMT — ההפקדה החודשית הקבועה. r — הריבית החודשית (ריבית שנתית חלקי 12). n — מספר ההפקדות (שנים × 12). FV — הסכום הצפוי בסוף התקופה. החישוב מניח הפקדה בסוף כל חודש.
הפקדתם 1,000 ₪ בכל חודש, בריבית שנתית של 4%, למשך 10 שנים, בלי סכום פתיחה. בסוף התקופה יצטבר סכום של כ־147,250 ₪, מתוכו הפקדתם בעצמכם כ־120,000 ₪ ושאר 27,250 ₪ הם רווח מריבית.
| הפקדה בחודש | אחרי 5 שנים | אחרי 10 שנים | אחרי 20 שנים |
|---|---|---|---|
| 500 ₪ | 33,149 ₪ | 73,625 ₪ | 183,387 ₪ |
| 1,000 ₪ | 66,299 ₪ | 147,250 ₪ | 366,775 ₪ |
| 2,000 ₪ | 132,598 ₪ | 294,500 ₪ | 733,549 ₪ |
בתשואה שנתית של 4%, הפקדה בסוף כל חודש, לפני מס ודמי ניהול.
מה שקובע אם החיסכון באמת גדל הוא התשואה הריאלית: התשואה פחות האינפלציה. ב-12 החודשים האחרונים המדד עלה ב-2.1%, כך שתשואה של 4% היא בערך 1.9% ריאלי.
כסף שיושב בעו״ש בלי ריבית מאבד ערך כל שנה. גם סכום קטן שמועבר באופן קבוע לחיסכון עדיף על השארתו שם.
הפקדה מוקדמת יותר צוברת ריבית ליום נוסף בכל חודש, כך שבטווח ארוך ההבדל מצטבר לסכום קטן אך לא זניח. המחשבון מניח הפקדה בסוף כל חודש, שהיא ההנחה השמרנית והנפוצה יותר.
אם תזינו ריבית נומינלית (כפי שמוצגת בבנק), התוצאה תהיה בערכים נומינליים — כלומר בלי להביא בחשבון את שחיקת האינפלציה. כדי לקבל הערכה ב"כוח קנייה" של היום, ניתן להזין ריבית ריאלית (ריבית נומינלית פחות אינפלציה משוערת).
המחשבון מניח ריבית שנתית קבועה לאורך כל התקופה, לצורך פשטות. באפיקי חיסכון בריבית משתנה (כמו קרנות כספיות) התשואה בפועל עשויה להשתנות משנה לשנה, והתוצאה כאן היא הערכה בלבד.